ביום שישי, י"ט בכסלו, ה-20 בדצמבר 2024, בקור הירושלמי, התכנסנו עשרות נשים ואנשים וגם נציגות נוער לכנס הראשון בנושא למידה בית מדרשית מבוססת פרויקטים.
התכבדנו בנוכחות המנהלת הפדגוגית מיכל שביט, יעקב שניידר ממובילי קהילת ידידי הייטק היי בישראל, אנשי ונשות חינוך שהגיעו מכל הארץ, ממגוון המגזרים, צוות, נערות ונערים והורים. כל אלו, שותפות ושותפים לדרך – החל משלב החלימה ולאורך השנים ביכולת להגשים את הרעיון הגדול והמרגש של תיכון שחרית וללמוד ממנו.
המעגל הסוקרטי בתיכון שחרית
המעגל הסוקרטי שהוצג בפתיחת כנס הלמידה הבית מדרשית השני מייצג גישה ייחודית ואותנטית לדיון פילוסופי בחטיבת הביניים. בעוד שהמודל מבוסס על הסמינר הסוקרטי המסורתי, הגרסה הישראלית שלנו מביאה איתה את הייחודיות של השיח המקומי – את העומק, הרגש, והמורכבות שמאפיינים את החיים כאן.
בכל שבוע, קבוצת תלמידים מנהלת באופן עצמאי לחלוטין דיון מעמיק בסוגיות פילוסופיות, חברתיות וקיומיות. הדיונים, המתנהלים בעברית, מאפשרים שיח אמיתי ונוקב על שאלות של זהות, משמעות, ומקום – כיחידים, כיהודים, וכישראלים. זהו מרחב בטוח שבו מותר להתרגש, לחלוק דעות, ואף להזיל דמעה.
הייחוד של המעגל טמון בכוח שניתן לתלמידים. הם אחראים על כל היבטי הדיון – מבחירת הטקסט, דרך ניסוח השאלות, ועד להנחיה וניהול השיח. המורה, היושב מחוץ למעגל, מאפשר להם להתמודד עם אתגרי הניהול העצמי, פיתוח היחסים הבינאישיים, והעמקת יכולות הניתוח והטיעון. התוצאה היא לא רק דיון פילוסופי, אלא מרחב של צמיחה אישית וקבוצתית, המושתת על הקשבה, כבוד הדדי, ואכפתיות.
דברי המורה והמחנכת ריעות סימן טוב
בכנס הלמידה הבית מדרשית השני, פתחה ריעות את המושב בשיתוף תובנותיה ממשלחת סן דייגו, אליה יצאה השנה בתמיכת הנהלת תיכון שחרית והאגודה לקידום החינוך בירושלים. ריעות תיארה את יישום הפדגוגיה של קשרים בכיתתה והציגה את השפעתה על תהליכי הלמידה. להלן עיקרי דבריה:
דברי מנהלת תיכון שחרית רני חזון וייס
בכנס נשאה רני חזון וייס, מנהלת תיכון שחרית, דברים על חזון בית הספר ועל משמעות הפדגוגיה של קשר בימים אלה. להלן קטעים מדבריה:
"זכיתי להיות שותפה להקמה של תיכון שחרית יחד עם חבורת מופלאות ומופלאים ולהוביל אותו יחד עם משוגעות ומשוגעים לדבר. לאורך השנים הצטרפו עוד ועוד נשים ואנשים חכמים, יצירתיים, מוכשרים, משפחות, נערים ונערות […] הפדגוגיה עבורנו מייצרת את עומק הקשר מה שבא לידי ביטוי בכל בתי המדרש: ביולוגיה, הלכה, מקרא, אומנויות ועוד… אנחנו מבקשים מהנוער שלנו להיות קשורים: לקב"ה, לעשייה, לעולם ההלכתי ולמסורת ישראל, בין ישראל והעמים, יהודים ושאינם יהודים, בארץ ובעולם, אם זה באופן הלמידה ואם במגוון הפעילות. החיים שלנו מבוססים על פדגוגיה של קשר ואנחנו רוצות ורוצים לבנות את הקשר ולחזק אותו, לא להודיע מראש שצריך להיות קשורים ואיך אלא לתת כלים לעבודה משותפת.
דווקא בימים הקשים שאנחנו נמצאות ונמצאים בהם, בהם תחושת הבדידות עצומה והניכור גדל, העשייה החינוכית מעניקה כוח ואופטימיות, מחברת חיבורים, יוצרת קשרים. מייצרת תקווה. פדגוגיה של קשר היא תשובה עמוקה בעידן בו אנחנו נמצאות ונמצאים. היום, עם למעלה מ-250 משפחות וצוות שלם משוגע לדבר, עם הפנים קדימה לפתיחת המחזור השישי שלנו בתיכון שחרית אנחנו לא רק מדמיינים את הבוגרים והבוגרות שלנו אלא ממש רואים אותם לנגד עיננו – נערות ונערים שיש להם עולם דתי רחב ועשיר, שיש להם את התעוזה ליזום, לפעול בעולם ולתקן אותו. תיכון שחרית פועל בלא מעט זירות לתיקון עולם ואחד התפקידים שלנו הוא בין היתר לפעול ברוח דבריו של הרב זקס – לרפא עולם שבור. אחריות קהילתית ופדגוגיה של קשר הם הלב שלנו בשחרית.
פרזנטציות הפרויקט המרכזי של שכבה ט
במסגרת כנס הלמידה הבית-מדרשית, הציגו תלמידות שכבה ט' את פרויקטי החקר שלהן בהנחיית ריעות סימן טוב. חמישה צמדי תלמידות חקרו שאלות מרתקות בתחום הפסיכולוגיה והחברה, ביניהן: השפעת אלימות במשפחה על כישורים חברתיים, הקשר בין אירועי ילדות להתפתחות רוצחים סדרתיים, השפעת סביבת המגורים על התנהגות עבריינית בקרב בני נוער, וכן מחקר השוואתי על נטוורקינג בין ילדים למבוגרים.
הפרזנטציות, שהועברו ברמה מקצועית גבוהה, שיקפו את עומק המחקר והלמידה. התלמידות הדגישו את המיומנויות המגוונות שרכשו: מיזוג טקסטים, קריאת מאמרים אקדמיים, עבודת צוות, וכתיבה רפלקטיבית. חלק משמעותי מהתהליך היה הליווי של מנטורים מקצועיים, המדגים את יישום הפדגוגיה של קשר – חיבור בין עולם בית הספר לעולם המקצועי.
הקהל, שהיה קשוב ומעורב, התרשם במיוחד מהבגרות המחקרית והמקצועית שהפגינו התלמידות הצעירות, וקיים דיון פורה הן על תכני המחקר והן על תהליך הלמידה.
פרזנטציות הפרויקט בהלכה של שכבה י
במסגרת כנס הלמידה הבית-מדרשית, הציגו תלמידי שכבה י' את פרויקט ההלכה שלהם – מחקר המתמודד עם אתגרי המודרנה בראי ההלכה היהודית. הפרויקט מזמין את התלמידים לחקור שאלות הלכתיות המשקפות את המתח בין המסורת לבין המציאות העכשווית, ולהתמודד עם סוגיות מורכבות הדורשות עיון מעמיק במקורות ובפסיקה המודרנית.
התלמידים התמודדו עם שאלות משמעותיות כגון: בחינה מחודשת של איסורי נישואין לכהנים לאור תמורות חברתיות ומוסריות בימינו, יישוב המתח בין עמדות מסורתיות לפירסינג אל מול המקורות ההלכתיים הקדומים, והאתגר של הרחבת הלכות "ואהבת לרעך כמוך" להתמודדות עם תופעות דיגיטליות מודרניות כמו שיימינג ברשת.
בהתאם לעקרונות הפדגוגיה של קשר, תהליך בחירת נושא המחקר הוא קריטי ומעמיק. הפרויקט מתחיל רק כאשר התלמידים מוצאים שאלת חקר שבוערת בהם באופן אישי – נושא שמעורר בהם סקרנות אמיתית ורצון כן להתמודד עם האתגר ההלכתי. הקשר הרגשי לנושא הנחקר אינו רק בגדר המלצה, אלא תנאי הכרחי ליצירת למידה משמעותית. גישה זו מבטיחה שהמחקר יהיה לא רק אקדמי אלא גם רלוונטי ומשמעותי עבור התלמידים, ויוביל לדיון מעמיק בסוגיות הלכתיות עכשוויות המעסיקות אותם בחיי היומיום.
מעגל שיח - פדגוגיה קהילתית
בכנס התקיים מעגל שיח בנושא פדגוגיה קהילתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשחרית. כך מתארת המורה והמחנכת רחל אביגד מעגל שיח זה שהובילה:
"זכיתי לנהל מעגל שיח ביחד עם יאיר ברקן תלמיד כיתה י' ויזם בנשמתו. יאיר תיאר מהלך תומך של בית הספר במיזם שהוא מרים: לילה לבן לנוער בנושא העלאת המודעות לנושא החטופים. הוא תיאר תשתית רגשית ופדגוגית שמייצרת, מזמינה ודוחפת את הנוער ליזום ולתקן עולם. בכובע הרכזת הקהילתית, ובלי לשים לב, תיארתי אני מציאות דומה – בית ספר שהוא קרקע פוריה, דוחפת ומעודדת הצמחה של מיזמים בהם אני רואה ערך קהילתי של תיקון. לא מפתיע שבמקום בו צוות חינוכי מרגיש מועצם ונתמך, יש מקום לתלמידים יזמים לפרוח.
אסיים בציטוט של הרב זקס: 'רבים מאיתנו מבלבלים בין שני מושגים: אופטימיות ותקווה. הם נשמעים דומים, אבל לאמיתו של דבר הם שונים מאוד. האופטימיות היא האמונה שדברים ישתפרו. התקווה היא האמונה שכולנו יחד נוכל לשפר את הדברים. כדי להיות אופטימיים, לא צריך אומץ. די בתמימות מסוימת. אבל כדי לקוות נדרש אומץ רב. שום יהודי המכיר את תולדות עמו, שפרקים רבים מהן נכתבו בדמעות, אינו יכול להיות אופטימי, אבל שום יהודי, אם הוא יהודי אמיתי, אינו יכול לוותר על התקווה. ומשום כך היהדות היא בשבילי קולה של התקווה בשיחתה של האנושות. והתקווה היא המשנה את מצבו של האדם'.
הנוער שלנו הוא התקווה והוא הראשון ליישם את המושג תקווה."
מעגל שיח - הנורמלי החדש - חיים בריבוי חלונות
החיים שלנו כמבוגרים מתנהלים בצורה מקבילה במגוון מרחבים פיזיים ווירטואלים. כמונו, גם הנערים והנערות, שנולדו לעולם טכנולוגי מתקדם, עושים כמה דברים במקביל – שוטטות במרחבי הרשת, שיתוף ברשתות חברתיות, משחקים במשחקי מחשב, מחפשים מידע וכותבים עבודות. המבט שלנו כלפי מציאות זו צריך להשתנות ואף לבחון כיצד להפוך את הבעיה ליתרון. מציאות זו מעלה אתגרים רבים שאותם ביקשנו להעלות במעגל שיח בו השתתפו אנשי צוות, תלמידים, אורחים ובאי הכנס. הדוברים שיתפו באתגרי פיזור הדעת ודחיית הסיפוקים לצד הרצון לנצל את השפע לטובת הלמידה. דנו יחד כיצד לאפשר את המציאות הזו ומה זה דורש מהמורים, אילו מיומנויות וכישורים חברתיים אנחנו 'מפסידים' ואילו אנחנו צריכים לרכוש ולבסוף כיצד ריבוי החלונות מהווה ריבוי הזדמנויות ולא החמצה. סיכמנו את המעגל בהבנה שגם כאן, כבסוגיות אחרות, פדגוגיה של קשר יכולה להוות כלי ביד המורה והתלמידים ללמידה במרחבים ולניצול השפע לטובה.
כנס למידה בית מדרשית הראשון
ביום שישי, ט"ז בשבט תשפ"ד, ה-26 בינואר 2024, בקור הירושלמי, התכנסנו עשרות נשים ואנשים וגם נציגות נוער לכנס הראשון בנושא למידה בית מדרשית מבוססת פרויקטים.
התכבדנו בנוכחות מנכ״ל האגודה לקידום החינוך מר איתן מורן והמנהלת הפדגוגית ניכל שביט, גיל ברדוגו מחמ״ד ואריה מארק המפקחים שלנו מטעם משרד החינוך, יעקב שניידר וד״ר אילנה דרור מובילי קהילת ידידי הייטק היי בישראל, אחותנו הבכורה מהייטק היי בחולון, אנשי ונשות חינוך שהגיעו מכל הארץ, ממגוון המגזרים, צוות, נערות ונערים והורים.
כל אלו, שותפות ושותפים לדרך – החל משלב החלימה ולאורך השנים ביכולת להגשים את הרעיון הגדול והמרגש של תיכון שחרית וללמוד ממנו.
