כנס HTH בשחרית

בין שלל המפגשים, נפגשנו גם עם יעקב שניידר שהגיע במיוחד לירושלים כדי לפגוש אותנו ולהתחבר לרעיונות שלנו ולתת לנו עוד כיוון בדרך. כך הצטרפנו לקהילת ידידי הייטק היי ישראל. במהלך הדרך, למדנו מאחותנו הבכורה – הייטק היי בחולון, בשיח, במפגש, בביקורים, בלמידה. גם בחטיבה וגם בתיכון. למדנו מה עובד ומה פחות עובד בהתאמה למערכת החינוך הישראלית ולצרכים החברתיים והלימודיים כאן בארץ ועל כך המון המון תודה. ההבנה שיש צורך בתיכון ממלכתי דתי שמכין את הנערות והנערים לחיים עצמם בכל תחומי החיים ואיך הוא רלוונטי כאן ועכשיו ומפתח את העבודה העצמאית, את אופן הלימוד, את הכישורים החברתיים, את העולם הדתי, מאפשר הזדמנויות ומאפשר להגשים חלומות הביאה אותנו להקמה של תיכון שחרית וההתאמה של הרעיונות של הייטק היי גם מהארץ וגם מהעולם לעולמנו הדתי, הירושלמי, הבית מדרשי.

חמש שנים אחרי, ובפתיחתו של המחזור הרביעי של תיכון שחרית, בחול המועד סוכות האחרון היינו בהייטק היי בסן דייגו. נסענו למסע למידה וחקר שהתחיל בניו יורק בחינוך היהודי דתי אורתודוקסי המעורב לבנים ובנות והמשיך לסן דייגו למסע למידה יחד עם משלחת של כ 35 אנשי ונשות חינוך מכל הארץ ומגוון המגזרים כחלק מקהילת ידידי הייטק היי בישראל. לא בכל יום מצטרף למסע הלמידה הזה מנכ"ל בית החינוך שלנו והמנהלת הפדגוגית שלנו מתוך הבנה עמוקה שמתרחש פה משהו משמעותי וגדול והם חלק ממנה לכל אורכה, בארץ ובעולם וזו הזדמנות לומר תודה גדולה על כל הקרקע המאפשרת את החלימה והפיתוח לאורך השנים. זכינו בבית חינוך מגדל ומאפשר, מצמיח, חולם ומגשים יחד.

היום, עם למעלה מ 200 משפחות וצוות שלם משוגע לדבר, עם הפנים קדימה לפתיחת המחזור החמישי שלנו בתיכון שחרית אנחנו גם לא רק מדמיינים את הבוגרים והבוגרות שלנו אלא ממש רואים אותם לנגד עיננו – נערות ונערים שיש להם עולם דתי רחב ועשיר, שיש להם את התעוזה ליזום, לפעול בעולם ולתקן אותו, שלא מחכים עם החלום שלהם לאחרי התיכון אלא במהלך שנות הלמידה שלהם פה בשחרית פועלים כדי להגשים אותו וככל שעוברות השנים ככה אני ממש יכולה לראות את זה ואת מה שהם מביאים לעולם ולדמיין את מה שהם עוד יביאו – במעורבות בכל תחומי החיים: במדרשות, בישיבות ובמכינות, בשירות הצבאי ובאקדמיה וכמובן בעולם התעסוקה.

תיכון שחרית הוא תיכון ממלכתי דתי תחת הפיקוח של החמ"ד. הכיתות הן כיתות נפרדות עם מרחבים משותפים. יש כיתת בנים וכיתת בנות והמודל הוא מודל מודולרי שבו לאורך השנים הנערות והנערים לומדים גם ביחד וגם לחוד מתוך תפיסת עולם שרואה בצורך של הנערות והנערים גם בפיתוח הזהות האישית שלהם וגם כחלק מחברה מעורבת והתפקיד שלנו הוא לתת להם את הכלים ללמוד ולחיות יחד. המודל הוא מודל חברתי, לא מודל דתי ויכול להתאים בעיננו לכל המגזרים. בתיכון שחרית, אנחנו פונים ופונות למשפחות שכל אורח חייהן הוא מעורב בכל תחומי החיים – שירות צבאי, מכינות, אקדמיה, תעסוקה וחשוב לנו להיות שם עבורם גם ברגעים של ההתבגרות וללוות את התהליך. חלק מהלמידה היא נפרדת וחלק מעורבת. ולאורך השנים עד סוף י"ב יש יותר ויותר מרחבים משותפים שהם לא רק הלא פורמליים.

אורח החיים בבית הספר הוא דתי. מידי בוקר יש תפיילה והתפילה היא נפרדת. נערים בנפרד ונערות בנפרד. תפילה במניין ובשני וחמישי עם קריאת התורה ועליה לתורה למי שרוצה או רוצה. התפילה היא חובה. נערים מחויבים בכיפה והנערות יכולות ללכת במכנסיים.

יש לנו בתיכון שחרית רב ורבנית שהן הדמויות הרוחניות בבית הספר. הרב דרור שטרשון והרבנית עידית מבורך שאג, שניהם תלמידי חכמים בעלי ידע המובילים את התכנית הרוחנית דתית שמשולבת גם במגוון בתי המדרש וגם בדרכים נוספות – המטרה שלנו היא לאפשר לנערות והנערים להשמיע קול, לאחוז בארון הספרים היהודי ולהרגיש בו בני ובנות בית. עיסוק בסוגיות של תפילה, אמונה, מוסר בדרכים שונות גם בפרויקטים אבל גם במפגשים ושיחות, בלימוד תורה, בשבת בית ספרית וסמינריונים שונים שהם חלק מגיבוש הזהות הדתית חברתית של הנערות והנערים שלנו.

בימים אלו, אנחנו בסיומה של המחצית ולפנינו מעמד חלוקת התעודות וערב התוצרים. במהלך היום תוכלו לפגוש במגוון העשייה ודרכי הלמידה שלנו בתיכון שחרית. בביסוס הידע, בפיתוח המיומנויות ובתוצרים. תוכלו לשמוע גם מהצוות החינוכי המוכשר שלנו, שנדרשת ממנו מקצועיות, יצירתיות, עבודה תמנונית ממש ביכולת להחזיק כל כך הרבה תהליכים ואת הנערות והנערים שלנו שבחרו להיות חלק מהסיפור של שחרית, ללמוד אחרת, להיות פעילים ופעילות בכל תהליכי הלמידה שלהן. הכנס היום יותר מהכל – איפשר לנו עוד שלב בתהליך הלמידה והצמיחה במהט על תהליכי העבודה וההתפתחות לאורך השנים. גם של הנערות והנערים וגם של הצוות. אנחנו כל הזמן בתהליך של למידה. מרגש לראות את הדרך שעשינו בעבודה במגוון הזירות – גם דתית, גם חברתית, גם לימודית וגם רגשית משמעותית ותרגישו בנוח לשאול שאלות.

ועוד מילה אישית על המצב החברתי שבו אנחנו נמצאות ונמצאים. תיכון שחרית פועל בלא מעט זירות לתיקון עולם ואחד התפקידים שלנו הוא בין היתר לפעול ברוח דבריו של הרב זקס – לרפא עולם שבור. בבסיס בתי המדרש שלנו – למידה שיש בה דרישה לפפעולה ותיקון השברים. בית המדרש החברתי שלנו הוא בית מדרש שבו אנחנו לומדות ולומדים, נפגשות ונפגשים עם דמויות, עם החברה הישראלית, עם סוגיות חברתיות מגוונות ונדרשות ונדרשים לעשות. להרחיב את שריר הקשב ולפעול מתוך העולם הדתי שלנו כדי לתקן את העולם, כדי לרפא אותו. הרב זאקס מעדיף את המילה תקווה – האמונה שיחד נוכל לגרום לכך שיהיה טוב. נלמד, נפעל בעולם וקורא לנו לרפא עולם שבור.

אתמול ציינו את ט"ו בשבט. בימים כתיקונם זהו חג שאני מאוד אוהבת. חג פשוט. בלי מלחמות. חג של טבע. חג שהוא ייחודי לנו כאן – בארץ. בימים אלו כשהאובדן הוא גדול, יש לנו לא מעט תפקידים כאן בתיכון שחרית וברוח הימים אנחנו מבקשות ומבקשים לקחת את דבריו של הרב זאקס וביחד להמשיך להצמיח את התקווה – במערכת החינוך, בחברה הדתית, בחברה הישראלית. להביט סביב, לבנות את המקום, ליצור את הדרך, להביא את התקווה. בצמיחה.

ב 1945, חיבר המלחין מרדכי זעירא את שיר ההודיה. הוא היה אז לוחם יהודי בצבא הבריטי וכתב בגעגוע לבני ובנות ביתו.

לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלֹבֶן שְׁקֵדִיָּה,

בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ,

וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה,

לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק, הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ.

וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,

וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֶנּוּ,

וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים,

יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.

וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,

צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,

יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,

וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.

בט"ו בשבט מקיימת הקהילה היהודית 'בני ישראל' מהודו את המלידה, טקס של תקווה לברכה ליבול, פריון ושפע. הטקס פונה אל האלוהים ואל אליהו הנביא, דמות מרכזית בסיפורה המכונן של הקהילה. הטקס נחגג בט"ו בשבט בשדות או בטבע וכולל מאכל בשם 'מלידה'. המאכל מורכב מסולת בלולה ופירות העץ והאדמה ומיני בשמים, והוא מסמל את קורבן המנחה שהיה נהוג בבית המקדש. טקסי המלידה נערכים בבתים בכל זמן שהמשפחה מבקשת ברכה ושפע. בט"ו בשבט מכונה טקס המלידה – מנחת שלום. אין כמו ט"ו בשבט כדי להתפלל שיצמח פה טוב יותר ובתפילה לשלום ולשובם של כל החיילים והחיילות בשלום, לרפואת הנפש והגוף ולשובם של החטופות והחטופים במהרה הביתה.