סיכום שנה: תיכון שחרית, קיץ תשפ"ה
גם לַתְפִלות – תִפְרַחַת ושלכת.
ויום אחרון שָׁמַט את כל כְתָרָיו.
כל השתיקות חזרו היום אֵלֶיךָ,
כשוּב יונה בְּאֵין עֲלֵה טָרָף.
וְנָכְריָה השמש הַמַשְכֶמֶת.
וסַהַר קַר מַקְשִיחַ וְנִפְחָת.
וְכֹה הֻמַך, וְכֹה צָפַד מִקֶמֶט
כל שֶתִמֵר ושהָיה אחד.
כל עִתוֹתַי – תִשְבֹּרֶת יום וָלַיל.
כל מילוֹתַי היו לי לְזָרות.
ולא אֵדַע: מִגֹדֶש יְבוּלַיך
מה לְהָבֵר, שָֹדִי, וּמָה לִזְרוֹת?
שָוְא שִלוּחֵךְ יונת-מַבול, מִלֶכֶד:
חָזַרתְ אֵלַי בְּלי סֵבֶר וְחָרוּן.
גם לַתְפִלות – תִפְרַחת ושלכת.
גם לַיבוּלים מַגיע יום אחרון
אברהם שלונסקי
בתפילה להשבת הביטחון ולסיומה של המלחמה, לקיץ שקט, לבריאות הגוף והנפש, לשלום כוחות הביטחון והמדינה ולשובם של החטופות והחטופים. לשלומם של הנערות והנערים ובהכרת הטוב גדולה לצוות החינוכי, הורים, נערות ונערים ולכל השותפות והשותפים.